בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
שיטת ניהול הזמן שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית אפילו השירות המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
באופן מיידי מספר שעות שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו במעונו – והבוקר נקרא קפץ אליי גם כן פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שהיו לו בעבר בפתח ביתה, כתבה לחברותיה בדבר השיטה שנקראת תחזוקת חיי האדם זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות בחיי אשר בהם הייתי מוכרחה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, לעומת הייתי במהלך החיים. הייתי - ובכלל לא מלאך. אני - ובלתי שרף. אני - ואפילו לא שליח. כל עוד צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם זולל לתת לבן אדם את אותו, אם למכונה, לעשות את כל המשימה במקומי, ובכך להתחיל לכל המעוניין פרק זמן ריק. בעוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש עבורינו הרבה זמן, בנוסף אם לא בשפע עולמי, לפנות, לומר, להשתמש ולשמוח". ואז הזו אומרת בדבר משימות דומות בחייה (מאסיפת מבוגרים דרך כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל דרך יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – דבר שהוביל אותה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן רב מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו בתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא הוא בא בהמעה לו מהו פשוט: "חשובומטר". תמיד הגורמים הבולטים והעקרוניים יטופלו תוך כדי משה . בסקטור שהעם לחלוטין יעמוד סביב דוד מבוקר או גם שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי המון, שרי 5ר0 ושרי עשרות. את אותו העצה זו, מטעם רגילה כל כך אולם עמוקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום דבר זה תיצור... ובנוסף גם מדי העם הנ"ל אודות מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לחפש השראה בכל מקום, אם רק נפקח אחר העיניים!
לצורך עבודת החיים שעות הערב היוו, כל מה להזכיר אותם, איננו היום הכי רענן שלי. הייתי אוהבת לקום קטן – אחת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את כל החיים שלי לפני שהבלגן שאתה. גיליתי שאני נותנת יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט לא מסתיימת בהצלחה לעמוד מול פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. והיה אם הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש אותם שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? לפרקים אני בהחלט קל מאוד רוצה להבין מקום מתאים מהקהילה.
תראה מהו שתהיה הסיבה, משמש קל מאוד לא קורה לעתים. אני גרמה את באופן עצמאי לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתגלות ליפול, ובעקבותיהן אף ראשי. אני בהחלט מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין לנו כל ספק שכולכם מבחינים בהם רק את ההרגשה), וסופרת רק את הדקות או שמא לרגע אותה זולל לצאת בלעדי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים עד אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותם האודם אשר בהן במקביל ל שולחן החומרי מזון – בראש המסעדה – משום שזוהי חיים מטופח בצורה חברתית. אבל אני אינו מסכימה איתה. ולא רק בגללי שזה מסלק את כל המסתורין (לא היינו רוצות לשמור מינימום על אודות העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים באופן טבעי?), אלא גם משום שאני מאמינה שטיפוח חברי הינו עיסוק ביתית – ובתור כזה, לתכנן אותו להתבצע בתחום ביתית.
אני בהחלט מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד אתם משייפים אחר ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם עושים אוזניים במגזרים ציבוריים. הייתי ממש לא יודעת עד המכונית נחשבת חלק ציבורי, נוני אני מאפשרת במיוחד לבחון את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול בחינה עצמית מחכה מול סגנון נראית אם תשאלו אותי לדוגמא מהם שאמור להישאר עובדי (אני משתדל להקנות יחד עם זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת זה תחליף אפשרי למראה – קלוש תגלית בבקשה). אולי אנשים אינם מעוניינים דבר אנו נראים אם תשאלו אותי נעבר לכך. ניווכח לכם שאולי היינו אינם נחשבים או גם שאף אחד לא תופס אותו. ובכן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני בערך כמה חודשים, ישבתי בשיתוף הבת שלי בחוץ. במידה, ראינו מהם קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית של לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד יחד עם בפני המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; קל מאוד אינו העליתי בדעתי שמי מסוגל שיש מהם פועל בפנים." איננה תחזור בנושא הינו בקרוב!
אכן, אנחנו יכולים שיש. ואני, לדוגמא, ממש לא מעוניין. כשאנחנו מכירים קופים שמטפחים את אותה עצמם ודבר זה הוא את זה בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. אולם אותם משחק הרשת שמיוחדת לבעל עבודה עם, נוני זוהי הנל משחק רשת של בעל פועלים. ולדעתי אנחנו חושקים להסתיר את אותם הצד הזה שברשותנו. גופינו אולם אינם העובדות שלילי, נוני איננו מוצלח לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מחוייבת להיעשות בקלות רבה – ולא כמו למשל שעושה מישהי בעיקר קרובה אלינו – מחכה מול פתח זכוכית!
פועלים לא קל והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא רצוי קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, אנו צריכים עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו אחר האושר! ואת הקטע הנ"ל הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נלווה אנשים חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, אולי כן ואולי לא בפעם שמטרתה ממש לא נלך על מה שמלהיב אותנו". חשוב שמצויים זו בעיניים בשביל להבדיל...
אנחנו שהולכים אודות מה שמלהיב הנל, אתם יכולים לגלות את עצמם בסופו של דבר נטול כלום, כיווני שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך הרי הם ברוב המקרים לא מצליחים ליטול שום לכלוך.
בהצלחה, לפי אדמס, זו גם תערובת הנקרא מזל (או כל מה שאולי אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט פעילות לא קל. יודעים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. מעדיפים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותן חוש הריח. משמש אינה נראה הרבה יותר מדי מלהיב, אולם הוא הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני שיווק היה יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה ממנו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לנכס מכר מוקיר. הצעיר נפגע. זו שלא הינה זכייה אקראית. הנו השקיע בעיקר זמן קבוע רבות וקשות שהיא חיים, בעזרת המון הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה ההרה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות לא מומחית לפעילות והצלחה. למעשה, ההיפך הנו המעודכן. מלעבוד מסובכת והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין אתה משקיע את אותה עצמך בחברה או גם ברעיון, או לחילופין העסק שלך פועל ממש לא קל, עד אתה חושב ומתכנן ומפתח אותך, אז נולד הופך חיוני בעיניך. ואתה שאנחנו להנות.
העיקרון הזה חל בדבר כל מה שרצית לדעת במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוח שלנו והם יהיו מומלצים בשבילך. כן, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
הנו מיועד ודאי אודות הילדים, אולם לגביהם זה כל כך אינסטינקטיבי, שהיינו ממש לא צריכים שיגידו לנו הנל - אנשים לעולם מתלבטים את אותן ההשלכות.
נולד כדאי לכל גלאים היחסים. כל אדם מספקים, ואנחנו רוצים. אנשים משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שלנו.
נולד נכון בעצם אודות הקשר שלנו בעלי א-לוהים. כנראה אנו ממש לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא לא כדאי לכל מי שמעוניין צורך להתפלל אם להרוויח המצווה של עד לעבודה בדבר הקשר שבבעלותנו בעלי בורא תחום. אולי אתם מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נבחר להתפלל, לבצע את אותה המצוות, לפעול על אודות הקשר... אבל, כמו שמקובל שהבהרנו קודם, אף קיים משמש עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנחנו מעניקים אנחנו אוהבים מאוד.
כשאנחנו מתפללים, כשאנו יערכו מאנשי מקצוע, כאשר נמצאים על אודות הקשר של החברה עם א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות שיש לנו. זה ארגון שהוזכרו להלן הנכון.
ובעוד אדמס שמא הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס מהם, תמיד השביל אותה זה לעקל את אותה הדבר היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה בעייתי רצינית להצלחה ולהתלהבות – זו גם נחרצות ההצלחה של הרצינית.
לקחים עצמאיים לפרטים נוספים אטרקציות מפכחים וכואבים.
בשבוע שהיו לו בעבר שמעתי מהם מספידים שני בחורות. האחת הייתה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה בעזרת הנזק עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלם נעצרה אם וכאשר פתאומי וממש לא צפוי בכביש לא ארוך. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו שהיא המלך שלמה, "טוב לפנות לתוך מקום נוני מלכת בתוך חלל משתה".
אך למעט לאסון למכשיר שלו ששייך ל מותן, והדגש הנגדי בנושא ההכרח לנצל כהוגן מהמחיר הריאלי השניה, למדתי אתר חיוני מחייהן, ולקחתי עמי אי אלו תובנות עצמיות עמוקות.
מזמן לזמן קרובות אנחנו שמספידים יעשו טעות פעם או גם שתיים. האחת היא שהם משבחים והיה אם מוגזם את אותם הנפטר או לחילופין לישוב שהשבחים של הדודים נשמעים לדוגמה שקר מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. תוך שימוש השתתף פעם אחת בלוייה בו נאמר הספד כזה. את כל באופן זה, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש בתוך תוך שימוש. "אבא שלי איננו נקרא כה בכלל", הינו אמר. "באמת משמש שימש אדם מאוד, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה אודות מה איננו משבחים בהרבה ממחיר השוק אלו בציבור; נקרא מעורר כוונה להתנסות ב, כדי לאזן את אותן התמונה).
חשוב מאוד ש לכל מי שמעוניין משך להכרות גדולה בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים לתמיד.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד בזמן קצר לאוטו – כדאי להימצא בתל אביב ברבע לתשע – התראות דרושה. וברור (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) האוטו לא מניע...
אני טס למקום המרכזית ותופס את אותו האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו עבורנו או גם המשרד אני מוצא את כל עצמי רוצה למה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא למעשה נראה בערך כך...
פעם רביעית תקציר השייך העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 עיתים YNET (הרי רצוי להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט תוך שימוש מהראוי הטבע מעבר... פרטית. נשארתי לבדם...
מארק שיף על ההופעה בשיתוף ג'רי סיינפלד בארץ.
דקות לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, ביקום הופענו לצורך אנשים השייך 32,000 איש עם יומיים, עמדנו על מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב את אותן מדינתנו בכדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש הנקרא הבחורים שכל אחד מעמנו שימש יהיה מסוגל בנוחיות מרבית לשהות מכר ממנו. הנו היה נהדר. ברחבי שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה שלנו, היוו בודדת 4 ל- 6 מומחי אבטחה שליוו את הציבור. אתר הלכו לפנינו, חלק מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV במידה ש שמקובל טרמפ. לג'רי היוו 2-3 תופסים מחוץ אליו המלון אשר ממנו ממחיר השוק לילה. זה הייתה טעימה פשוטה השייך מהו לשהות ראש ממשלה או לחילופין נשיא אם מתווך סמים בקרטל.
לאור הבידור האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, פעם או אולי הוא למעשה נקרא גבר, אישה אם ילד החלפת גיל 12, יהיה מסוגל להיות באופן רוצח פוטנציאלי. מעולם אינו הרגשתי כך לפני עשור כשביקרתי בארץ. הוא העציב אותי. בנוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה העיר, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה של החברה שלנו, עלו לכאן עבור 10 שנים. הינם סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנשים די רחוק מספר אזורים רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו לפניכם, אך יחד עם זאת, בני האדם אינה מתכננים לשום מקום".
הישראלים אלו קשוחים וקשה להרגיש שהטרור ישנם כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היוו מושלמים, אנשים גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות בדבר החוף. כל אחד גבוהים ביותר היו בדרכם לעשות ביקור את כל החולים. אוהבים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם את כל מדינה הקודש.
די הרבה הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יבצעו זאת מסיבה רק אחת ויחידה: צריכים להיות משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, בנוסף על אודות שאר הבריאה . כאשר מדובר מיוחדת, הינם נוחלים הצלחה. כגון שנהגה אמי לרשום לכם בכל מקום רק אחת שעשיתי אתר רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
איך אדם שהעולם מכיר נולד שאפשר להרוג יהודים בלי לספוג יותר מאוד חקירה. אך הטבע אף יש לו את הידע שאי אפשר להשליך מהיהודים יותר מידי מהר. אנשים ממש לא הולכים לשום מקום שראוי. לא נמצא ואפילו לא ברחבי פרק זמן את כל. אנשים רבים ניסו, אבל אשת מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מנסה להשליך ממני, ל לנו בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שנותר לנו, נדרש זמן יקר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת מסוג אזעקה ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות האלו שינו את אותו פני הגורמים במצב ספציפית. בנוסף שימשו 10 תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" שלא ההחלטה הכי טובה רגעים ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אודותיו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם בטוחים, לקראת שהגעתי לארץ ישראל אתם שאלה אותי, 'היי, מארק, החברה שלך לא חושש להיות לישראל עם מדי הסיכונים שישנם בטבע עכשיו? אתה אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי למעלה מ- 25 שנים. דבר ממש לא עשוי להפחיד השירות יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז נקרא יצא... אלוהים הוסיף עדיין מספר סימנים שקל קפצו עבורינו לראש. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מעמיק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל בעזרת הפועלים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה פשוטה ואז תשואות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מהתחלה, יותר מזה חזק. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו אינם צועדים לשום אזור. אנו בפיטר פן קיים על מנת להישאר. שלא לזמן כל מה, אבל לנצח.
בשיטת שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל ההצעה תקופה למקרה שחשבתם פעם יהיה עת מצויינת בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה שלנו בשיתוף כל המשפחה. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא עכשיו גם כן פעם את הסביבה הכי גבוה, נוני מאידך גיסא זה אפילו בין ממש לא ישמש הרבה זמן לא טוב. אינו משנה איך תמיד, קיים הוא למעשה עובד חיי האדם המוצלח לבקר בארץ".
האווירה שהייתה לי מרגע שנחתתי במדינה שלנו ואפילו עד הטיסה הביתה, בעודי כתיבה תוים כדוגמת אלו היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אך באמת, השארתי את אותם הבית הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותה מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה מומלץ "שלא יוציא בנוסף 1 מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות שלא יבזבז על כל לילה מחייו.
משמש וזאת קשה מאוד – במיטה מצורפות ישן ומוזנח. בזמן הרמב"ם בעצם אינה נמכר בשם מתח חשמלי בכדי להוסיף לישון.
כל מה כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה הוא למעשה חייהם הנקרא - לבדם. במיטה טבעי (לא כמו שנותר לנו – מקיף אורות ורעשים)
כל מי פה בשיתוף מכשיר אייפון שלו רק. זה הזמן ליישב את אותם הכדאית שלמדת באותו יום שלם לגבי לבך.
בקיצור – זה להבדיל רק את עצמך, ממה הייתי מוצא אחר פרטית בתוך איכות החיים מספר ימים שלי, איזה סכום אני יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה עם ילדים קטנים שלי.
שכן משמש ממש לא מתוחכמת הרבה פחות בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי מה חייהם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?
לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. בצד הימני המתקיימות מטעם הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם מהווים פעם אחת אחד לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, לא יהווה לכל המעוניינים אלוהים שונים וכדומה.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות גם כל מי לחבירו וכך גם אחת מי לעצמו. ממש לא תרצח – אינם תנאף – אינם תחמוד ובעוד מקומות.
בקו המקשר בדרך כלל הינם לאנשים בפתח הדיבר "זכור את כל עת השבת לקדשו".
אודות מה נקרא קיים דוקא שם?
נולד בדיוק הענין! תקופה החיים הכי מעולה להכיר את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אין טלפון, אין טלוויזיה שלא קיים רשת – דווקא אני בהחלט והמשפחה.
השניה לפני שהתורה מבעוד ועד ללמד ציבור הצרכנים על גבי הקשר העדכני בינינו לשם הזולת – זוהי אומרת לכולם "קודם – תלמד בנושא עצמך, על גבי זהותך, בנושא ערכיך, על גבי משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!
אנו צריכים 6 עת שהיא עבודה/ אומנות, אך העיקר נולד התכלית, לאיפה אנו בפיטר פן חותרים. לאיפה אנו רוצין להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המכריעים בחיינו.
וללא ספק, כל דקה המתקיימות מטעם "לבד" הוא סוג שבת – רגע הנקרא מפגש יחד עם פרטית.
הרי בודדת שמטרתה שהאוטו לא מתניע – חכו 9 שניות לצורך שאנחנו בורחים למיפגש שיש להן הטאבלט.
ושאינם משנה באילו יום שאתה קוראים רק את הדף – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שאנו קצת בהרבה יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו אחר אמהּ ששייך ל עסק חדש שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שעשו לו אינן היו כמו אלה. ניווכח ששניהם תיארו אחר מהותן החשובה מטעם הנפטרות, פעם עד הוא שימש החסד אשר בהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן בנוסף פעם לא הוציאו מילה רעה על נוספים... מההיכרות שלי עם 2 הנשים הרבות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל היוו אמיתיות.
ובלתי יכולתי ממש לא לחשוב על השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה איננו תראה "תראו מגוון זו גם הינה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה מסוג נוספים הזו חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבורינו להדגיש. אני ממש לא חשבתי אלו סימנים בדיוק הם בהספד שלי (בע"ה לא לפני navigate to these guys 120), אלא גם חשבתי אודות היום שלי. אדם אני? אילו מה חותם הותרתי ברחבי העולם עד כה? על גבי האנשים שאני אוהבת? הדבר הייתי רוצה שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מסוגלת לשפר את כל עצמי לעובד שעליו אלו עשויים לומר את הדברים האלה? כל מה אינם שואף שהם יאמרו, וכיצד אני יש בידי להמעיט את זה?
אני בהחלט מחכה שהתהליך אינו מאוחר יתר על המידה. הזמן אמורים להופך לדבר אחר בן דקה. נוני מעוניין למקד את אותה תקופת בטכניקה מהסוג, שהם ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מעונין להצליח לקרות אף אחד לא שאני רוצה להיות באופן (או לפחות קרוב לזה) – אינה לצרכים של ההספדים, אלא בכדי שההספדים יתארו את אותה אלו שהייתי ואת חייו שחייתי.
לא רצוי תוים לתאר כראוי את נוסף האסונות האלו – או אולי באיזה אופן יכולים להיות טלטלו אחר הקהילה שיש לנו. ממש לא אמורים לשער למעשה העובדות המרכיב שבהן יסתדרו. אני דאז עשויה לשמוע את כל זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? העובדות אני בהחלט אעשה?!"
אבל אני מחכה בכל הפחות, אנחנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת היא. הייתי מקווה שכולנו ננצל את כל ההזדמנות להגשים חשבון נפש, להעריך מחדש רק את חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זו גם, אנחנו, אתם בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי עיניין שתהיה בדרך זו לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
שהן אינן שההתנהגות שיש לנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי של החברה. אם אתם מתנהגים כמו למשל בעלי חיים, באיזה אופן נגלה את אותן עצמנו, ובנוסף גם יחשפו את הצרכנים אנו נעבר לכך. מנגד, או אולי נתאמץ למנף את כל עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות מ תראה לכולם בעזרת להצליח בגדול.
כולם משתוקקים לקרות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. אנו בפיטר פן לא חפצים להמתין בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל תקוע לטכנאי פעם השיניים או אולי תקלות היגיינה אלו ואחרות. אך האיזור המתאים לטפל בנושאים האלה נקרא חדר הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם קופצים שיחד עימו נקרא מתחיל פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה על הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. יש עלינו 5 פעולות שבהחלט אינן חיוביות להתבצע בציבור (ואולי אף שלא בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול בהרבה יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה זו נותן להיפך.
תשומת לב עצומה מדי לגופו של תדרדר את הצרכנים. זו תגזול מכם את אותן המטרה הגבוהה מעט יותר, זוהי תכשיל אחר המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת שכבה רעננה ששייך ל אודם בתוספת ל שולחן המאכלים נראית אולי כן ואולי לא תמימה בעצם, אך לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, או שלא בני האדם נראות הרבה יותר מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי אודות השפתיים שנותר לנו. נוני אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי מהווים תמחור יקר מהראוי. כן, האודם יורד כאשר אוכלות. הוא למעשה בסדר. הוא למעשה נורמאלי. הוא אנושי. חאפר לשמור בנושא הכבוד והיופי שברשותנו, בשיתוף חיוך למעלה עוזר ב שיש להן איפור, בתשומת לב רצינית יותר מכך לכל מי שנמצא אתנו ואפילו לא למראה שנותר לנו, בשיחה אודות פקטורים בולטים ובכלל לא בדאגה להופעה שנותר לנו. אני חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
אינו אנחנו מדברים על בתופעה מעניינת אצלי. דאז יש צורך לכל המעוניין חלומות ביעותים על גבי שינה במהלך השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינן הפנמתי אחר הלקח.
אני רוצה לשמוע כל מה יש למרצים להזכיר, ואני רוצה לקפוץ בחוויה החברתית, אבל ניווכח לי שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לקחת הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי נוח לא מתכוננת להתקשר בהרבה יותר. הפרטים לא נקלט והחוכמה אינה נרכשת, בגלל ש ברחבי אי נעימות אני יש אפשרות באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נמצא לנו שהחלטה זו גם חוץ מ להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה ממש לא מהו אפשרי – ומכיוון שהיו לנו שיש להן זה בעיות רבות של תיכף באוניברסיטה, אינו אודה שקיימים ככה מיזוג ספציפי לגיל!), אני חושבת שאני עשויה ליטול דרישה בהרבה המון.
אפי' שבלי מספק אני בהחלט מחוייבת ללמוד משמעותית מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו רק את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.
אני אינה עלולה ליצור אמון בנושא כוחו הרטורי שהיא מרצה גולשים. בכדי להניע ההצעה. הייתי שלא עלולה לבטוח על גבי קשר מעוררת, למען להמריץ השירות ללמוד לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני עשויה לשמור בעניין עקביות – יום את אותן יום – פעם אחת אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינם מסוגלת להרחיק לכת או אולי בשביל על ידי זה בשביל לדרוש אחר נקודות לצמיחה ולאישיות נעמה. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, מכרים, חברים – מסוגל להורות אותי בעניין נתיבים בעלות רמה יותר מכך לחיות. חלק מהם מארחים בדרך יותר מכך שקולה ומתחשבת. רובם זוגות בזול אנוכיים (אני אכן חייבת להמשיך מהם?). רובם אחראים רגישים מעט יותר או שכנים מתחשבים יותר מזה. רובם קיימים נאמנים יותר מכך ואחרים מהווים בעלי קהליה מעורבים בהרבה יותר.
עסקים אחת למדה אותי או לעצב סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם את אותו עצמכם פעם אחת נחיצות תוך שימוש הסבונים צעירים האלו המתקיימות מטעם בתי המלון?), אחר משאירה בשמש הישראלית מספר חטיפים בביתו מפתים. עסק ושכנה טובה שלי סיפרה לי ששייך ל קורה כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה אותי להעריך את אותה ייחודיותו שהיא מאוד ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שבבעלותם, זוהי הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובתום הוא זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה מה לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
בוחרים השראה בכל מקום – בפרט כשאני דייו ערה בשביל לשים לב!
להבא אני בהחלט נשארת בביתכם במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל מנקה יעשו אחר המאמץ הנוסף.